כולם כבר יודעים שהריבית בארה"ב ובתגובה הריבית בישראל, עלתה באופן חד בשנה האחרונה. אנחנו שומעים על זה כמעט בכל יום, בחדשות, בשיח הציבורי וכמובן בשיח על צרכנות. אבל הגיע הזמן לנסות להבין למה בכלל זה קורה, למה היה צריך להעלות את הריבית כל כך, אחרי שנים של שקט תעשייתי, כביכול, ומה ניתן לעשות ביום שאחרי.
המלחמה של רוסיה באוקראינה מתרחשת כבר חודשים רבים, ואיתה מגיעות הסנקציות של המערב. חלק מהסנקציות המשפיעות ביותר היא סנקציות הנפט והגז המוטלת על רוסיה, ספקית נפט וגז מרכזית למערב במשך שנים. וכמו שניתן להבין, ברגע שספק אחד גדול יורד, הספקים האחרים מתחזקים כי הביקוש עולה פלאים. אירופה היתה עד כה מאוד תלויה בגז הרוסי, וכעת היא ושאר מדינות המערב צריכות לחפש את המשאבים במקומות אחרים, במחירים אחרים, כנ"ל לגבי סחורות אחרות שהיו מיובאות מרוסיה ואוקראינה.
הנפט הוא הדלק של העולם, תרתי משמע. אנחנו לא מדברים רק על דלק למכוניות, אלא חשמל לקירור, חימום, עבודה למכונות תעשייתיות ועוד. זה אומר שכל ענף המשתמש בחשמל, צריך לשלם יותר על החשמל שלו, כי חברות החשמל הגיבו לעליית מחירי הנפט עם עליות מחירים משלהם. ומי סופג את העלייה הזאת? הצרכנים כמובן.
אם בעבר, בשביל לקנות קופסת דגנים היינו משלמים 18 שח, כעת לייצר אותה, לוקח יותר כי המחירים של חומרי הגלם והחשמל עלו, וכעת המפעל צריך להחזיר את ההשקעה. ויש גם מפעלים שמנצלים את ההזדמנות ומעלים מחירים גם בלי שהם יושפעו באופן ישיר.
גם לקורונה או יותר נכון, לפוסט הקורונה, יש אחריות על האינפלציה. הרבה מאוד כסף נשאר במשקי הבית ולא בוזבז בגלל הסגרים והחשש במשך כשנתיים, וכעת שהמצב קצת נרגע, האוכלוסייה מרגישה שהיא "צריכה" לבזבז יותר, מה שבתורו מביא לעלייה בביקושים, בחומרי הגלם, בשרשראות האספקה ועוד.
הכלכלה כרגע במצב טוב בישראל, מדד האבטלה נמוך, ויש עדיין ייצור רב בתעשייה. לציבור עד לא מזמן , היה קל מדי להוציא כסף (בייחוד בקורונה) והוא רכש יותר.
מדד המחירים לצרכן, גם הודות לקורונה והרכישה האדירה של מוצרים, כמו מחשבים לבית בעקבות מעבר למודל עבודה מהבית, בשנה האחרונה גרם לאינפלציה של 5.1%. לעומת זאת, שוק הדיור קצת נרגע בגלל עליות מחירים חדות של יותר מ-20% בשנה האחרונה, אבל זה עדיין לא מספיק כדי להרגיע את האינפלציה ולכן בנק ישראל החליט להעלות את הריבית. היעד של הבנק הוא שמדד האינפלציה יהיה בטווח של 1%-3%, וכיוון שמדד האינפלציה עדיין חורג, בגלל הסיבות שציינו, בנק ישראל ממשיך במדיניות אגרסיבית של המשך העלאת הריבית.
העלאת הריבית אומרת ריבית גבוהה יותר על הלוואות ויתרות חובה, זה אומר שיותר משתלם לצרכן, לפחות על הנייר, לחסוך את הכסף או להשקיע בערוצים סולידיים, כמו תוכניות פיקדון למשל, מאשר לבזבז אותו. וכאשר הצרכן לא מבזבז, המחירים עולים והמשחק הוא לגרום לעליית מחירים שאינה תלולה מדי בשביל להוריד את מדד האינפלציה, את זה עושים בעזרת משחק של הריבית.
העלאות הצפיות של הריבית (אשר החלו באפריל וצפויות נוספות, שכן בנק ישראל נושא עיניו לבנק המרכזי של ארה"ב - הפדרל ריזרב, שצפוי לבצע העלאות נוספות השנה וגם ב-2023) נועדו לרסן את הביקושים שמניעים את עליית המחירים.
הכלי המרכזי של הבנקים הוא העלאת הריבית, הם מעלים את הריבית כדי להקטין את הצריכה (ואת הביקושים), שכן ככל שהביקוש גדל כך המחירים עולים, ראינו עדות לכל במחירי הנדל"ן המשתוללים בישראל.
אם בשוק הצרכני יאמינו שהבנק מתכנן עוד העלאות עד להשגת יעדי האינפלציה, הצפי הוא שהצרכנים יחסכו יותר ממה שהם מוציאים, מה שיגרום לריסון בעליית המחירים, ואיתו בתקווה גם מדד האינפלציה. על בסיס התחזית הזו פועל פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל.
כל עוד האינפלציה בארה"ב משתוללת, אי אפשר לדעת בדיוק איך השוק יגיב. יש הרבה אי וודאות, נוסף לכך משבר חדש בתעשיית הטכנולוגיה, אשר חווה גם היא האטה בגלל עליות המחירים, צמצום התלות בשווקים הסינים (אשר נחשבו תמיד זולים יותר משווקים אחרים), וכמובן המלחמה באוקראינה.
בנק ישראל כרגע מכוון לכך שהריבית תגיע ל-3.5% עד לאמצע שנת 2023, ואז היא אמורה להיבלם, אבל גם הצרכנים יודעים את זה. עדיין לא ברור איך זה ישפיע על השוק כולו אם זה באמת יקרה אחרי שנה של טלטלה ומדיניות מוניטרית קשוחה.
העלאת הריבית, כאמור, מביאה לעליית המחירים במשק בדרך לעצור את האינפלציה בארץ וגם בארה"ב, בעזרת הקטנת הצרכנות במשק אנחנו נלחמים במדד האינפלציה. אם הבנק יעשה זאת במתינות, לא צפויה פגיעה קשה מדי בצרכנים.
עליות המחירים מביאות איתן דבר נוסף, חיזוק השקל אל מול המטבעות החזקים הקיימים אשר חוו עליית ריבית במדינות שלהם, כמו הדולר המושפע מה-Federal Reserve, האירו המביט אל הבנק האירופי המרכזי (ECB), והפאונד אשר מסתמך על בנק אנגליה (BoE).
באוגוסט השנה, יו"ר ה-Federal Reserve ג'רום פאוול, נשא נאום ניצי במיוחד שבו הוא לא רמז, אלא אמר באופן ברור שהבנק המרכזי בארה"ב ימשיך להעלות את הריבית (אשר עלתה עד כה כ-6 פעמים בארה"ב ב-0.75% בכל פעם) באופן שיגרום ל "קצת כאב" לכלכלה של ארה"ב. אך היום הטונים של פאוול יותר מרגיעים, כאשר בניגוד לעלייה הניצית של 0.75% בריבית עד כה, בדצמבר צפויה עלייה של 0.5% בלבד, מה שעשוי לחזק במעט את הדולר.
ארה"ב עוד רחוקה מיעד האינפלציה שהיא מכוונת אליו, 2%, אך נראה שיש התאוששות מסויימת ביבשת הרחוקה, וצריך להמשיך לעקוב בשביל להבין את התמונה במלואה.
סביר להניח שבנקים אחרים ימתנו גם הם את המדיניות המוניטרית, בעקבות הפדרל ריזרב, מה שמעיד על שיקום, אבל לא על בלימה, וזה בתורו יחזק את המטבעות המקומיים.
בתקופה של אי ודאות, קשה לדעת לאן ינשבו הרוחות, ואנחנו נמשיך לעקוב כמובן.
בשביל "לעקוף" את שינויי המטבעות ועליית הריבית, Moneynet מציעה לך אפשרות לפתוח ארנק מט"ח דיגיטלי, מגוון מטבעות, אשר יאפשר לך להעביר מט"ח לחו"ל בקלות במהירות ובעלות מופחתת.
כחלק מהשירות, Moneynet תפתח עבורך חשבון מט"ח עסקי בחו"ל, אליו יועבר הכסף של הלקוח שלך בהעברה מקומית, שתחסוך לך כסף רב. ומשם כמובן יעבור הכסף ישירות לארנק הדיגיטלי שלך.
קשה לדעת איך תראה השנה הבאה, אבל עם Moneynet, נוכל לפחות להקל קצת על המצב uלייצר רמה גבוהה יותר של בהירות מבלי להיות תלויים באקלים המקומי.
